מותר לאהוב

מֻתָּר לָךְ לֶאֱהֹב

אִישׁ

שֶׁאֵינוֹ אַתְּ

זֶה לֹא יִגְרַע

מִכַּמָּה

שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתָךְ

זֶה לֹא יִגְרֹם לָךְ

לֶאֱהֹב אוֹתָךְ

פָּחוֹת

אוּלַי זֶה אֲפִלּוּ

יָאִיר אֶת שָׁמַיִךְ

בִּגְוָנִים נוֹסָפִים.

ההפך ממלחמה

"מָה שְׁלוֹמֵךְ?"
שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי אִשָּׁה
שֶׁחָיָה בְּאֵזוֹר מִלְחָמָה,
וְשׁוּב אֲנִי חָשָׁה צְבִיטַת-הִתְנַצְּלוּת
עַל כָּךְ שֶׁחִלַּצְתִּי עַצְמִי
מֵהַמָּקוֹם הַהוּא.
"אֲנִי חַיָּה בְּגַן-עֵדֶן",
אֲנִי רוֹצָה לַעֲנוֹת.
אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת בְּשַׁלְוָה
אֶל הַשֶּׁקֶט שֶׁל הַיְּקוּם,
וְקָמָה לְאִטִּי בִּזְמַן
שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת,
וּמְטַאְטְאָה אֶת הַבַּיִת
בְּנַחַת,
וְאוֹכֶלֶת אִידְלִי-צָ'אטְנִי
בַּקָּפֶה שֶׁבְּפִנַּת הָרְחוֹב,
וּמְפַטְפֶּטֶת עִם יוֹשְׁבָיו
עַל הַחַיִּים,
לֹא עַל הַמָּוֶת,
לַמְרוֹת שֶׁגַּם פֹּה
הוּא מְבַצְבֵּץ,
וְעַל גִּנּוּן וּרְגָשׁוֹת וְתָכְנִיּוֹת לֶעָתִיד,
לֹא עַל טִילִים וּמִקְלָטִים.
וְאַחַר כָּךְ אֲנִי צוֹעֶדֶת,
מִתְבּוֹנֶנֶת בַּשָּׂדוֹת סָבִיב,
וּבַחַקְלָאִיּוֹת הָעוֹבְדוֹת בָּהֶם,
מְעַשְּׂבוֹת וּמַשְׁקוֹת וּמְלַקְּטוֹת וְנוֹשְׂאוֹת עַל רָאשֵׁיהֶן.
הֵן עוֹבְדוֹת קָשֶׁה,
הַחַקְלָאִיּוֹת,
אַךְ גַּם הֵן חַיּוֹת בְּגַן-עֵדֶן,
רַק שֶׁבִּשְׁבִילָן הוּא בְּרֵרַת-הַמֶּחְדָּל,
הוּא כְּלָל לֹא
הַהֵפֶךְ
מִמִּלְחָמָה.